בירמן עצים ופירזול בע"מ נ' אלסייד ואח'

החלטה

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 23/10/12 הגישה התובעת כנגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), מוחמד אלסייד (להלן: "מוחמד") ונאג'י סחר ובניין בע"מ (להלן: "החברה") תביעה כספית על סך 370,551 ₪ בגין מוצרי עץ ופרזול שמכרה התובעת לנתבע, כאשר מוחמד, בנו של הנתבע, ערב לתשלום החוב ומסר שיקים בגין החוב שלא נפרעו. התביעה נגד החברה הוגשה בטענה לפיה מניות החברה מוחזקות כיום בידי בן אחר של הנתבע ופעילות העסק של הנתבע הועברה לחברה על מנת להתחמק מתשלום החוב.

2.לכתב התביעה צורפו חשבוניות בגין מוצרים שמכרה התובעת לבית מסחר נאג שהופקו במחצית השנייה של שנת 2011. על כל החשבוניות ישנה חותמת בה נכתב "נבדק על ידי רמי סופק במלואו". כמו-כן צורף לכתב התביעה מסמך שכותרתו "תנאי מכר ואספקה" ואשר מופיע, כפי הנטען, בגב כל אחת מהחשבוניות. כמו-כן צורף כתב ערבות הנחזה להיות חתום על ידי מוחמד. כמו-כן צורפו העתקי שטרות שנמשכו מחשבונות על שם אלסייד מחמד, שירין אבו ע'אנם, נאג'י חומרי בניין – אלסייד מחמד ונגריית נאג'י – אלסייד מחמד. כל השטרות חוללו מסיבות שונות לרבות אכ"מ וחשבון מוגבל. כמו-כן צורף מכתב התראה אותו שלחה התובעת לבית מסחר נאג'י ת.ד. 9075 רמת אפעל. בנוסף צורפו לכתב התביעה העתקי דוחות רישום מקוון מרשם החברות על בסיסם נטען כי הנתבע שיעבד את רכושו ביחד עם החברה לטובת ספקים ונותני אשראי של החברה ולכן היה ועודנו הרוח החיה מאחורי הפעילות העסקית שהועברה מהעסק שבבעלותו לחברה.

3.בד בבד עם הגשת התביעה, נתבקש וניתן צו עיקול זמני על זכויות הנתבעים אצל מס' מחזיקים. ביום 29/10/12, לאחר הפקדת ערבון על סך 40 אלף ₪, הופקו עשרות עיקולים שנשלחו למחזיקים. ביום 2/11/12 הוגשה לתיק הודעה של המחזיקה גילי ויואל עזריה בע"מ בה נטען כי המחזיקה אינה חבה לנתבעים דבר והחברה חייבת כספים למחזיקה.

4.ביום 3/12/12 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד שלושת הנתבעים על יסוד מסירות שביצע פקיד המסירה איהאב מיעארי לשלושת הנתבעים באמצעות מוחמד.

5.ביום 13/12/12 הוגשה הבקשה שבפניי. הנתבע טוען כי במועד בו נמסר כתב התביעה לבנו מוחמד, שהה בחו"ל וזאת עד 6/11/12 כפי שעולה מצילום דרכונו שצורף לבקשה. עוד טוען הנתבע כי מוחמד מסר לו את כתב התביעה רק בסביבות 20/11/12. הנתבע טוען כי סבר כי התביעה נמסרה למוחמד בסמוך לאותו מועד ולא ביום 30/10/12. הנתבע טוען כי הכין כתב הגנה, אותו צירף לבקשה, אך כאשר הגיע למזכירות כדי להגיש אותו ביום 4/12/12, נאמר לו כי כבר ניתן פסק דין. הנתבע טוען כי הוא ומוחמד לא מתגוררים יחד ולא שוררים ביניהם יחסי קירבה מיוחדים .

בתצהירו הוסיף הנתבע וציין כי כאשר קיבל את התביעה ממוחמד שאל אותו איך הגיעו המסמכים לידיו ונענה כי מסר לו אותם מישהו ועכשיו הוא מוסר אותם לנתבע . נטען כי מוחמד לא ידע לומר באיזה תאריך נמסרו לו מסמכי התביעה .

עוד טען הנתבע בתצהירו כי מוחמד אינו מתגורר עימו במובן האופרטיבי של המילה ולמרבה הצער לא שוררים ביניהם יחסי קירבה ראויים בין אב ובן . עוד הצהיר הנתבע כי אין לו הסבר מדוע מוחמד חיכה כ 20 יום מאז שקיבל את התביעה ועד שמסר את התביעה לאביו .

6. גרסה זו לכשעצמה מעוררת שורה של תמיהות שהועלו בתגובה ולא ניתן להן מענה מניח

את הדעת במסגרת התשובה לתגובה , שעובדותיה לא נתמכו בתצהיר .

להלן יובאו מספר דוגמאות .

7. ראשית , לא ברור היכן מתגורר המבקש והיכן מתגורר בנו .

לא ברור מדוע המבקש , שלכאורה הגיש את הבקשה ללא יצוג , בחר בניסוח מפותל לפיו בנו

אינו מתגורר עימו במובן האופרטיבי של המילה , במקום לומר בפשטות היכן המבקש גר

והיכן בנו גר . תיאור שכזה ניתן במקרים דומים על ידי מבקשי ביטול פסק דין , מיוצגים

ולא מיוצגים כאחד .

8. שנית , לא ברור מה טיב מערכת היחסים בין הנתבע לבין בנו מוחמד .

כמו כן , אם מערכת היחסים אינה טובה , כיצד אירע כי מוחמד החליט בכל זאת , בטרם

חלף המועד האחרון להגשת כתב הגנה , להביא את כתב התביעה לאביו הנתבע .